דלגו לתוכן
MAמאור אבישרבואו נדבר

אפיון ואוטומציה 3 דקות קריאה

אוטומציה במשרד עורכי דין מתחילה בסדר במסמכים

מה עושים כשפנייה מגיעה עם כמה צרופות, פרטים חסרים ותאריכים שלא תואמים? כך אפשר לתכנן קליטת חומר שמקלה על צוות המשרד.

מה קורה בין קבלת הפנייה לתחילת הטיפול?

מייל חדש מגיע עם הודעה קצרה וכמה צרופות. אחת מהן היא סריקה, אחרת נשלחה שוב בשם שונה, ובטופס חסר פרט שצריך להמשך. לפני שאפשר להתקדם, מישהו במשרד צריך לפתוח את הקבצים, להבין מה התקבל ולבקש השלמות.

זו נקודה טובה להתחיל ממנה אפיון של אוטומציה משרדית. אני מסתכל על העבודה שמכינה את החומר לצוות: מה צריך לזהות, מה אפשר לרכז ואילו שאלות העובד צריך לראות מולו. ההחלטה המקצועית נשארת אצל בעל התפקיד, אבל אפשר להכין לו נקודת פתיחה מסודרת יותר.

תרחיש בדוי למשרד עורכי דין

שני מסמכים, שני תאריכים ורשימת השלמות אחת

נקודת הפתיחה

בטופס הפנייה מופיע 12.10 ובצרופה מופיע 13.10. מסמך שהמשרד דורש אינו מצורף.

  1. ממיינים את החומר

    טופס פנייה, מסמך התקשרות וצרופות, עם קישור לכל מקור.

  2. מסמנים מה לא ברור

    שני התאריכים נשארים גלויים. המסמך החסר מצורף לרשימת ההשלמות.

  3. מעבירים לבדיקת עובד

    העובד מקבל נתונים מוצעים, מקורות ונושאים שדורשים הכרעה.

בסוף התהליך

יש נקודת פתיחה מסודרת לטיפול, בלי להציג פרט לא בדוק כעובדה מאושרת.

כל הפרטים בדויים. ההמחשה אינה פותחת תיק, שולחת מסמכים או מבצעת פעולה משפטית.

קודם יודעים מה יש, אחר כך מחלצים נתונים

השלב הראשון הוא רשימת חומר שאפשר לסמוך עליה. לכל קובץ נשמר הקשר לפנייה שממנה הגיע, ואפשר לחזור למסמך המקורי. אם קובץ לא זוהה, הוא צריך להופיע ככזה. שינוי שם לקובץ לא הופך את התוכן שלו לברור יותר.

גם כפילויות דורשות תשומת לב. אותה צרופה שנשלחה בשני מיילים אינה בהכרח שני מקורות נפרדים לאימות נתון. מצד שני, לא נכון למחוק את אחד המיילים ואת ההקשר שלו רק מפני שהתוכן זהה. באפיון מגדירים איך מציגים עותקים ואיך העובד יכול להגיע לכל הופעה.

סדר הסריקה נקבע לפי הצורך של המשרד. אם יש מסמכים שבלעדיהם אי אפשר להתחיל בדיקה, הם צריכים לקבל מקום ברור ברשימה. מסמך נוסף שהגיע בהמשך צריך להצטרף לאותה פנייה ולא לפתוח תהליך מנותק.

נתון שימושי הוא נתון שאפשר לבדוק

בתאריך שמופיע בתרחיש למעלה יש פער בין שני מקורות. בחירה אוטומטית באחד מהם יכולה ליצור מסך נקי, אבל להשאיר את העובד עם מידע שגוי. התצוגה הנכונה מציגה את שני הערכים ואת המסמכים שמהם הגיעו.

אני מפריד גם בין סוגים שונים של חוסר. "לא נמצא" אומר משהו אחר מ"הקובץ לא קריא" או "עדיין לא נבדק". במקרה הראשון אולי צריך לבקש מסמך; בשני צריך עותק ברור יותר; ובשלישי העבודה פשוט עוד לא הסתיימה.

כשעובד מתקן נתון או מאשר אותו, חשוב לשמור את ההחלטה ואת המקור. אם מגיע מסמך חדש שסותר את ההחלטה, אפשר להציג את השינוי לבדיקה בלי למחוק את מה שכבר נעשה. כך ההיסטוריה מסייעת לטיפול במקום להפוך לעוד קובץ שצריך לחפש.

מה מקבל העובד בסוף הקליטה?

התוצר שאני מכוון אליו הוא סקירה קצרה: החומר שהתקבל, הנתונים המוצעים, מה חסר ומה דורש הכרעה. משם העובד יכול לפתוח מקור, לתקן פרט ולהכין רשימת השלמות. הממשק צריך לעזור לו להמשיך, לא לחייב אותו לקרוא דוח ארוך נוסף.

לאחר שהקליטה נבדקה אפשר לאפיין גם הכנת נתונים לפתיחת תיק, שיוך משימות או טיוטת עדכון ללקוח. כל פעולה כזאת מקבלת תנאי ברור: מי מאשר, לאיזו מערכת היא נשלחת ואיך רואים שהיא הצליחה. הכנת נתונים לפתיחת תיק היא שלב נפרד מהפתיחה בפועל.

פיילוט קטן שאפשר לבדוק עם הצוות

כדאי לבחור סוג קליטה אחד ולהכין דוגמאות בדויות שמייצגות את העבודה: פנייה מלאה, מסמך חסר, צרופה לא קריאה ומידע סותר. עובד שמכיר את התהליך בודק אם הוא מבין מה קרה ומה עליו לעשות. זו בדיקה טובה יותר מהשאלה אם המסך נראה מסודר.

הפיילוט המוצג כאן הוא תפעולי וטכנולוגי. שימוש בחומר אמיתי, חיבור למערכת משרדית או שליחת הודעות מחייבים בדיקת הרשאות ודרישות הגנת מידע עם בעלי התפקידים המתאימים. אין כאן ייעוץ משפטי, הגשה אוטומטית או חיבור מאומת לספק משפטי.

לפני שמרחיבים, צריך לדעת לענות על שאלה אחת: האם העובד יכול לבדוק את התוצאה ולהמשיך ממנה, בלי לאבד את הקשר לחומר המקורי? אם התשובה ברורה, יש בסיס להתקדם לחיבורים נוספים.

  • מהם המסמכים הנדרשים לסוג הקליטה שנבחר?
  • אילו נתונים צריך להכין, ומאיזה מקור?
  • מה דורש השלמה ומה דורש הכרעה?
  • מי מאשר את המעבר לשלב הבא?

לבדוק את זה בעסק שלכם

אוטומציה למשרדי עורכי דין

אוטומציה למשרדי עורכי דין לקליטת לקוחות ומסמכים: הכנת נתוני תיק, דוחות חוסרים ומעקב השלמות. מתחילים בפיילוט מוגדר עם מקורות ובדיקת עובד.

עוד נושא שיכול לעזור

כל המדריכים ↖