דלגו לתוכן
MAמאור אבישרבואו נדבר

אפיון ואוטומציה 3 דקות קריאה

ייעול תהליכים בעסק: מה משנים לפני שבונים אוטומציות?

עוד חיבור לא תמיד פותר את העיכוב. כך מבדילים בין שלב מיותר, אחריות לא ברורה ועבודה חוזרת שאפשר להעביר לאוטומציה, עם דוגמה ורשימת בדיקה.

אוטומציה או שינוי בדרך העבודה?

אם כל בקשה מחכה שמישהו יחליט מי מטפל בה, העברה מהירה יותר של ההודעה לא תפתור את ההמתנה. ואם אותם פרטים מוקלדים בשלושה מקומות, לא בהכרח צריך לסנכרן את שלושתם. אולי מספיק שאחד מהם יהיה מקור המידע והשאר יפנו אליו.

בייעול תהליכים אני מתחיל בשאלה מה אפשר להסיר או להבהיר. רק אחר כך בודק מה כדאי לחבר לאוטומציה. זו יכולה להיות אותה בעיה עסקית, אבל פתרון שונה לגמרי.

דוגמה להמחשה

הזמנת עבודה שמחכה לשלושה עדכונים

נקודת הפתיחה

בסטודיו בדוי להדפסות, פרטי הזמנה מוקלדים בגיליון, נשלחים שוב בקבוצה ומועתקים למשימת ייצור. כשקובץ מתחלף, לא ברור איזו גרסה אושרה.

  1. בוחרים מקור אחד

    רשומת הזמנה אחת מרכזת את הבקשה ואת הקישור לגרסת הקובץ שממתינה לבדיקה.

  2. מגדירים מי מאשר

    אחראי בודק את הקובץ ומסמן במפורש מתי אפשר להעביר לייצור. שינוי קובץ מחייב בדיקה חדשה.

  3. מחברים את ההמשך

    רק אחרי האישור אפשר לאפיין יצירת משימת ייצור, עם הפניה לרשומה במקום העתקה נוספת של הפרטים.

בסוף התהליך

הצוות יכול לבדוק מאותה רשומה מה אושר ומה עדיין ממתין. האוטומציה המוצעת מטפלת בהעברה, ולא מחליטה אם הקובץ מתאים לייצור.

זהו תרחיש בדוי לתכנון תהליך, לא תיאור של לקוח או חיבור פעיל. אין כאן תוצאה מדודה של חיסכון.

בדקו איפה הזמן באמת עובר

בחרו כמה בקשות שהסתיימו ועברו על המסלול שלהן. הפרידו בין פעולה שמישהו ביצע לבין הזמן שבו הבקשה פשוט חיכתה. כמה דקות של הקלדה ושני ימים של המתנה לאישור הם שני סוגי עיכוב.

ליד כל המתנה כתבו למה היא קרתה: מידע חסר, אחראי שלא הוגדר, אישור או תקלה. ליד כל פעולה ידנית כתבו מה הועתק ולאן. הרשימה הקצרה הזו עוזרת לבחור אם השינוי הבא צריך להיות טופס, חלוקת אחריות או חיבור מערכות.

  • מי קיבל את הבקשה ומתי?
  • איזה פרט היה חסר כדי להתקדם?
  • איפה הועתק מידע שכבר היה קיים?
  • מי היה צריך לאשר את השלב הבא?

קודם מבטלים כפילות, אחר כך מחברים

בדוגמת סטודיו ההדפסות, השאלה הראשונה אינה איך לעדכן את הקבוצה אוטומטית. צריך להחליט איפה נמצאת הגרסה המחייבת של ההזמנה. אם מעתיקים את הקובץ לכל מקום, גם אוטומציות מוצלחות עלולות להשאיר עותקים שכבר אינם נכונים.

אחרי שיש מקור אחד, מגדירים מה מפנה אליו ומי רשאי לשנות אותו. אפשר לבטל עדכון שאין לו משתמש אמיתי, או להחליף העתקה בקישור. כך מצמצמים את מה שהחיבור העתידי צריך לתחזק.

מה כן מתאים לאוטומציה?

פעולה חוזרת עם התחלה ברורה, מידע זמין ותוצאה שאפשר לבדוק היא מועמדת טובה לניסיון. למשל, לאחר אישור הזמנה אפשר ליצור משימה לאחראי הייצור. אם חסר אישור, המשימה אינה אמורה להיפתח כאילו הכול מוכן.

הקמת אוטומציות לעסק כוללת גם החלטה מה עושים כשהחיבור נכשל, כשאותה בקשה מגיעה פעמיים או כשמישהו משנה את הנתונים. אם אין דרך להבין מה בוצע ומה לא, צריך להשלים את האפיון לפני שמרחיבים. לא כל תהליך דורש בינה מלאכותית; לפעמים כללים פשוטים מספיקים.

איך בודקים שהעבודה השתפרה?

מגדירים מה רוצים לשנות לפני הפיילוט. למשל, פחות הקלדה של אותם פרטים, ידיעה ברורה איזו גרסה אושרה, או פחות בקשות בלי אחראי. משווים בקשות דומות לפני השינוי ואחריו, בלי להסתפק במספר החיבורים שנבנו.

אם עדיין צריך לשאול בכל פעם איפה הקובץ הנכון, הבעיה לא נפתרה. אם העובד יכול לפתוח את ההזמנה ולהבין מה הצעד הבא, יש בסיס להמשך. בניית אוטומציות היא חלק מהעבודה; המטרה היא תהליך שהצוות יכול לנהל ולבדוק.

  • מקור מידע אחד שהצוות מכיר.
  • אחראי ברור לשינוי ולאישור.
  • דרך לזהות פעולה שלא הושלמה.
  • בדיקת התוצאה מול הבקשה המקורית.

לבדוק את זה בעסק שלכם

אוטומציה לעסקים וייעול תהליכים

אוטומציה לעסקים וייעול תהליכי עבודה: פניות, מסמכים, דוחות ומשימות. אני מאפיין את התהליך, בונה אוטומציות ומחבר את המערכות הקיימות, עם פיילוט ובדיקת התוצאה.

עוד נושא שיכול לעזור

כל המדריכים ↖