אפיון ואוטומציה 3 דקות קריאה
אוטומציה לעסק: איך בוחרים את התהליך הראשון?
פנייה בוואטסאפ, פרטים בקובץ ומשימה שמישהו צריך לזכור. דרך מעשית לבחור תהליך לאוטומציה, לאפיין אותו ולבדוק אם הוא עוזר.
התחילו בפנייה אחת, לא בכל העסק
בקשה להצעת מחיר מגיעה בוואטסאפ. הפרטים נשלחים בכמה הודעות, תמונה מצטרפת בהמשך ומישהו רושם לעצמו לחזור ללקוח. למחרת כבר לא ברור מי מטפל, אם חסר משהו ואם בכלל נשלחה הצעה. זה תהליך שאפשר לבדוק לאוטומציה.
אני מתחיל ממעבר על פנייה אחת מתחילתה ועד סופה. מי קיבל אותה, לאן המידע הועתק, מי שאל שאלה נוספת ואיפה הטיפול נעצר. כך רואים אם הבעיה היא הקלדה חוזרת, מידע חסר או פשוט היעדר אחריות ברורה. כל אחת מהבעיות האלה דורשת פתרון קצת אחר.
בקשה להצעת מחיר שלא נשארת בוואטסאפ
הלקוח שולח פרטים בשתי הודעות. מישהו מעתיק לקובץ, ואחר כך צריך לברר מי חוזר אליו.
מרכזים את הבקשה
רשומה אחת עם פרטי הפנייה, הקבצים והמידע שעדיין חסר.
מגדירים אחריות
משימה לאדם הנכון עם מועד לחזרה וסטטוס ברור.
בודקים לפני שליחה
ההצעה עוברת לאישור, ורק לאחריו ממשיכים לפי התהליך שהוגדר.
אפשר לפתוח את הרשומה ולהבין מה התקבל, מי מטפל ומה צריך לקרות עכשיו.
דוגמה בדויה לתהליך אפשרי, ללא טענה לחיסכון מדוד או לחיבור שכבר הותקן בעסק.
איך מזהים תהליך שכדאי להשקיע בו?
תהליך מתאים להתחלה חוזר על עצמו, פועל לפי כללים שאפשר להסביר ויש אדם שיידע לבדוק את התוצאה. למשל, קליטת בקשה, בדיקת הפרטים ופתיחת משימה. בקשה כמו "לסדר את כל השירות בעסק" רחבה מדי בשביל לדעת אם הניסיון הראשון הצליח.
לא כל פעולה ידנית צריכה להפוך לאוטומטית. אם היא נדירה, משתנה בכל פעם או דורשת שיחה רגישה, ייתכן שהשיפור הנכון הוא טופס ברור יותר או מסך שמרכז מידע. גם זו תוצאה טובה של אפיון. אין טעם לתחזק חיבור מורכב בשביל פעולה שכמעט לא מתרחשת.
כדי לבחור בין כמה אפשרויות, אני מציע לרשום מה תדירות הפעולה, איפה נוצרות טעויות ומי תלוי בתוצאה. מתחילים במקום שהבעיה בו ברורה ושאפשר לבדוק בלי לשבש את שאר העבודה.
מה צריך להופיע באפיון?
בדוגמת הצעת המחיר, צריך להחליט אילו פרטים נדרשים לפני שמעבירים את הבקשה לאחראי. שם ומספר טלפון לבדם אולי אינם מספיקים. ייתכן שצריך סוג שירות, מיקום או תמונה. מגדירים מה חובה, מה אפשר להשלים אחר כך ומה עושים כשהלקוח לא עונה.
לאחר מכן קובעים מי מטפל בכל שלב ואיך יודעים שהטיפול עבר הלאה. האם נפתחת משימה? האם נשלחת הודעה? האם הבקשה ממתינה לאישור? הניסוח צריך להיות מספיק ברור כדי שעובד חדש יבין אותו בלי להכיר את כלי האוטומציה.
מסמך האפיון צריך לכלול גם מה לא בונים בשלב הראשון. אפשר להכין טיוטת הצעה בלי לשלוח אותה, או לפתוח משימה בלי לחבר עדיין את מערכת הגבייה. הגבול הזה מאפשר לבדוק את החלק החשוב לפני שמוסיפים עוד אחריות.
בדקו גם את היום שבו משהו משתבש
קל להדגים פנייה שיש בה את כל הפרטים. הבדיקה החשובה כוללת גם פנייה כפולה, קובץ שלא נפתח ומערכת שלא זמינה. לכל מצב צריך להיות מקום ברור: המתנה להשלמה, בדיקת עובד או ניסיון חוזר מבוקר.
אם החיבור למערכת נכשל, הבקשה לא אמורה להיעלם או להיראות כאילו טופלה. ואם מנסים שוב, צריך למנוע פתיחה של שתי משימות לאותה פנייה. הדברים האלה פחות בולטים בהדגמה, אבל הם משפיעים על היכולת לסמוך על הפתרון בשגרה.
בפתרון שמבוסס על AI בודקים גם תשובה שגויה, מידע שאינו נמצא ובקשה שהמערכת אינה אמורה לבצע. זה חלק מבדיקת התהליך, לא שלב שמחכים איתו עד אחרי העלייה לאוויר.
איך יודעים שהשינוי באמת מועיל?
לפני הפיילוט מתעדים כמה פניות בדרך העבודה הקיימת. כמה העתקות נדרשו? כמה פעמים ביקשו השלמה? האם היה ברור מי מטפל? אחרי השינוי בודקים פניות דומות ומשווים. אין צורך להבטיח אחוז חיסכון כדי לראות אם העבודה נעשתה פשוטה יותר.
אם העובדים עדיין פותחים כמה מערכות כדי להבין מה קרה, או מתקנים כל רשומה מחדש, הפיילוט עוד לא מוכן להתרחב. חוזרים לנקודה הבעייתית, משנים ובודקים שוב. המטרה היא תהליך שאפשר לעבוד איתו, לא רשימה ארוכה של חיבורים.
- פנייה אחת עם התחלה וסיום מוגדרים.
- אחראי ברור לכל שלב.
- תוצאה שאפשר לבדוק מול המקור.
- דרך מסודרת לטפל בכשל או בחוסר מידע.
לבדוק את זה בעסק שלכם
אוטומציה לעסקים וייעול תהליכים
אוטומציה לעסקים וייעול תהליכי עבודה: פניות, מסמכים, דוחות ומשימות. אני מאפיין את התהליך, בונה אוטומציות ומחבר את המערכות הקיימות, עם פיילוט ובדיקת התוצאה.
